מתכון לסילאן, כמה עובדות על מיצים ועוד קצת דברים

מיצים חיים
אמצעי טבעי שיכול לעזור לשמירת הבריאות.
חשוב שהירקות יהיו טריים ואורגניים מפני שבשתיית מיצים מכניסים כמות עצומה של ירקות או פירות.
למיצים טבעיים כוחות מרפא אדירים.

יתרונות מיצים טבעיים:
חיזוק תפקודי הגוף.
מניעת ניוון מוקדם של העור והגוף.
מניעת הזדקנות.
לאנשים שסובלים ממחסור עמוק בויטמינים ומינרלים שצריכים כמות עצומה של ירקות.
מניעת תשישות.
קלים לעיכול.
מכילים את כל היסודות התזונתיים הנחוצים לנו.
המיץ הטבעי נספג בדם תוך רבע שעה. כך שכל האיברים מסוגלים למצות במהירות את דרישותיהם.
מיצים משמשים בדיאטות לניקוי רעלים.
הריפוי הטבעי דוגל קודם כל בחיסול רעלים. היתרון של מיצי ירקות הוא שאין הם מתנגשים בטפולים אחרים.
הטפול מתחיל בתהליך ניקוי של הרקמות מרעלים. במהלך הניקוי הפסולת משתחררת לזרם הדם ומשם החוצה. לעיתים פינוי הפסולת מלווה בהחמרת הסימפטומים של המחלה. תופעות כמו חולשה, הצטננות, פריחות וכאבי בטן מוכרים ברפואה הטבעית ונקראים “משבר הבראה”. אצל אנשים צעירים משבר ההבראה עשוי להימשך ארבעה עד ששה שבועות לזקנים ואנשים החולים במחלות כרוניות כמעט ואין משבר משום שהחומר הרעיל משתחרר באיטיות רבה.

פעולת המיצים טובה יותר כאשר הם טבעיים משום שאנזימים נהרסים בחום.

למי אסור צום מיצים?
לא לכל אחד מותר לשתות מיצים בכמות גדולה. ההסתייגות העיקרית היא לגבי חולי כליות. חולי אי ספיקת כליות לא מסוגלים לסלק מגופם בצורה נאותה את עודף האשלגן. ירקות חיים הם מקור עשיר במיוחד לאשלגן זמין.
כליות בריאות יכולות לסלק ללא קושי עודפי אשלגן.

הפרעה נוספת שעלולה להיווצר מעודף מיצים היא צהבון בעור. הפרעה זו אינה מזיקה.

מיצי ירקות
כרוב – סרטן, אסטמה, אולקוס, היפרתירואיד.
לפת – נטרול עודף חומציות בדם, אוסטיאופרוזיס, בעיות עור.
מלפפון – הוצאת נוזלים, טוב לשיער, ציפורנים, עור, הסתיידות עורקים.
סלרי – טהור כבד, דלקת פרקים, נדודי שינה, אסטמה, יתר לחץ דם.
עגבניות – עוזר לניקוי הכבד ודרכי השתן.
פטרוזיליה – הוצאת נוזלים, דלקת בדרכי השתן.
צנון – התקררות, נזלת, דרכי מרה.
תרד – ממריץ ניקוי כבד, כיס מרה, מנקה לימפטי, משלשל, עוזר לעצירות, לחץ דם גבוה, אקנה.
גזר – לאישה מיניקה, ראייה חדה, מונע נזקי קרינה, לפצעונים בפה.
.בטטה – דלקות פרקים

מצרכים ל-300 מ”ל סילאן:

חבילת תמרים מגולענים בואקום

2 כוסות מים

ציוד:

חיתול בד

קערה

2 סירים בגודל בינוני

כף עץ

מסננת צפופה

אופן הכנה:

• שמים בסיר את התמרים המגולענים ביחד עם כוס אחת מהמים.
• מערבבים מעל להבה בינונית בעזרת כף העץ, כדי ליצור תערובת אחידה.
• מביאים לרתיחה תוך כדי בחישה איטית. אם לאחר הרתיחה עולות בועות גדולות מדי (שומעים אותן מתפוצצות), מוסיפים עוד מים.
• מבשלים ברתיחה עדינה כ-10 דקות, מדי פעם בוחשים. בינתיים, שמים מעל הסיר השני את המסננת הצפופה, ומעליה את חיתול הבד.
• מעבירים את תערובת התמרים לחיתול, ונותנים לה להסתנן אל תוך הסיר. אם יש מקום מתאים במטבח, קושרים את החיתול מעל לסיר כדי שהנוזל יטפטף לתוכו.
• אחרי 15 דקות של סינון, סוחטים את התערובת מבעד לבד כמה שניתן.
• מעבירים את הסיר עם הנוזל חזרה לכיריים מעל להבה בינונית.
• נותנים לנוזל להצטמצם ולהסמיך. מערבבים מדי פעם כדי לוודא שהסילאן לא נשרף.
• הסילאן מוכן כאשר טובלים כף בסירופ, והתערובת מצפה אותה, כ
  

  English: Ingredients for Vegetable soup עברית: מצרכים למרק ירקות (ירקות שורש) (Photo credit: Wikipedia)

  ך שכשמעבירים עליה את האצבע נשאר שביל.

עברית: ירקות (Photo credit: Wikipedia)

ירקות ירקות ירקות

Shuk Hsayarim ירקות בשוק הסיירים (Photo credit: Wikipedia)

Shuk Hsayarim ירקות בשוק הסיירים (Photo credit: Wikipedia)

למי שעדיין לא בטוח למה הירקות כול כך חשובים לתזונה היום-יומית הבאתי כמה הסברים מאתרים שונים

1. יש בהם פחממות בכמות נמוכה.
2. הם מספקים מים.
3. מספקים מינרלים, ויטמינים וסיבים.
4. יש בהם מעט חלבונים.
5. כמעט ואין בהם שומן
6. מספקים מעט קלוריות
7. ערך תזונתי גבוה.
8. מכילים שפע אנטי אוקסידנטים. כל סוגי הירקות מלאים באנטי אוקסידנטים, חלק מהם ידועים.
9. ירקות יוצרי בסיס. הסיבה תכולה גבוהה של אשלגן. זה יכול לעזור בנורמליזציה של היחסים בין נתרן לאשלגן.
10. מונעים סרטן – מחקרים גילו שאכילה סדירה של ירקות יכולה להקטין עד למחצית את הסיכוי ללקות בסרטן.
11. מונעים מחלות כלי דם ולב – לפי מחקרים אכילת ירקות המכילים קרוטנים מורידה סיכון להתקפי לב ב- 22% וסיכון לשבץ ב- 70%. תזונה עשירה בירקות מורידה לחץ דם בזכות שפע אשלגן.
12. מונעים הזדקנות בזכות שפע אנטי אוקסידנטים.
13. מצוין לחולי סכרת. לירקות אינדקס גליקמי נמוך.

בירקות מדברים על כל חלקי הצמח
מתחת לאדמה: ירקות שורש כמו גזר, בצל, שום. פקעות כמו תפו”א וסלק (שורש מעובה).
ירקות שאוכלים את הגבעול: סלרי.
ירקות שאוכלים את העלים: חסה, כרוב, עלי תרד, פטרוזיליה.
תפרחות: כרובית, ברוקולי, ארטישוק (מש` קוצניים).
תרמילים: שעועית ירוקה, אפונה, פול, במיה.
פרי: עגבניה, קישואים, פלפל.

מבחינת חלקי הצמח בירקות, לכל חלק הרכב שונה כי הוא ממלא פונקציה שונה בצמח. שורשים, בצל, פקעות משמשים כמחסן תשמורת ולכן יש בהם הרבה פחממות. עלים מכילים חומצה פולית, מגנזיום, כלורופיל וברזל.

כמה ירקות לאכול?
חשוב לאכול מס` סוגי ירקות ביום. כל המרבה הרי זה משובח. יש מגבלות לאנשים שהסיבים עושים להם בעיות. אפשר להתגבר על בעיית הסיבים ע”י שימוש במיצי ירקות. מיצי ירקות מהווים תרכיז של ויטמינים ומינרלים כולל אנטי אוקסידנטים.

יש ירקות שיוצרים גזים בעיקר ממש` המצליבים: כרוב, כרובית, צנון וברוקולי. הבישול מנטרל את הבעיה. רצוי לבשל בסיר פתוח כדי לאפשר לתרכובות הנדיפות לצאת ממי הבישול. ירקות מכילים לפחות 90% מים, למרות התכולה הגבוהה של מינרלים וסיבים הם יכולים לנפח.

בישול ירקות
בישול ארוך וחמום חוזר הורסים את טעם הירקות וצורתם.
הויטמיניםB ו-C עוברים בקלות למי הבישול.

כללים לבישול:
1. להשתמש בירקות טריים ככל האפשר.
2. לשמור על ירקות בקירור.
3. להשתמש במינימום מים לבישול.
4. אם נשארו מים להשתמש בהם למרק.
5. רצוי להשתמש בירקות אורגניים.
6. הירקות מתבשלים היטב כשהפרוסות שלהם בגודל אחיד.
7. הטעם וכמות החומרים המזינים יורדים ביחס ישר לכמות פני השטח הגלויים לאוויר ולמים. לכן מוטב לבשל ירקות בשלמותם או פיסות גדולות ובכמות מים מעטה.
8. בישול ירקות בסיר לחץ יפחית את זמן הבישול.
9. באפיית ירקות לשפשף את הקליפות בשמן כדי שישארו לחות וכדי למנוע התייבשות הירק. אח”כ לחורר במזלג כדי לאפשר לאדים להיפלט.
10. יש לערבב כמה שיותר צבעים של ירקות.

הנחיות לאכילת ירקות
1. יש לאכול לפחות 6 מנות ירקות ביום.(מנה= חצי כוס ירק).
2. יש לאכול סוגים שונים של ירקות וצבעים שונים שכן בכל סוג וגוון יש מינרלים וויטמינים שונים.
3. עדיפות לירקות חיים ע”פ קפואים או משומרים. שמור הורס חלק מהאנטי אוקסידנטים במיוחד גלוטטיון ואינדולים.
4. אפשר לשתות כוס מיץ ירקות ביום.
5. יש לאכול את הירקות טריים או מבושלים קלות. במזונות טריים יש יותר אנטי אוקסידנטים אבל בישול קל מגביר ספיגת בטה קרוטן וליקופן.
6. יש לצרוך ירקות בעלי צבע עמוק. הצבע מעיד על נוכחות אנטי אוקסידנטים. גזרים כתומים למשל מכילים יותר בטה קרוטן ולוטאין מגזרים חוורים. ענבים אדומים ובצל אדום מכילים יותר קוורציטין מאשר ענבים ירוקים ובצל לבן.

אנחנו כבר יודעים שהירקות הינם מקור למים,סיבים,מינרלים,וויטמינים ותרכובות פעילות ייחודיות בעלות השפעות פיזיולוגיות שונות,הקרויות פיטוכימיקלים.
סודם של הירקות הוא בשילוב בין התרכובות הפעילות שהוא בעל עצמה סינרגטית.
תועלתם של הירקות כמכלול עולה על התועלת של סך התרכובות הפעילות המצויות בהם.
צריכה מגוונת של ירקות,מכל המשפחות והצבעים מבטיחה איזון בין הפיטוכימיקלים השונים והשגת התועלות הבריאותיות המגוונות.

הפיטוכימיקלים הנחקרים ביותר הם:
הקרטאנואידים,לוטאין,תרכובות גפרית,קוורציטין,ליקופן,אנתוציאנינים,ותרכובות ייחודיות לירקות ממשפחת המצליבים.

כלומר:
הקראטנואידים: הם משפחה גדולה של פיגמנטים מסיסים בשומן המקנים לירקות את צבעם הצהוב,האדום והכתום,כאשר בטא קרוטן הוא הנפוץ ביותר והוא זה שמהווה פרו ויטמין A.
הירקות העשירים ביותר בקרטאנואידים הם:גזר,בטטה,דלעת,דלורית ותרד
הקרוטנואידים הם אנטיאוקסידנטים חזקים ומחקרים מצביעים על תרומתם בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם,האטת תהליכי הזדקנות ובעיקר הפחתת הסיכון לסרטן.
הלוטאין:
אף הוא ממשפחת הקרוטנואידים ואנטיאוקסידנט,שההגנה העיקרית שהוכחה לגביו היא בשמירה על בריאות העין מפני קטרקט (ירוד) –מצוי בעיקר בירקות ירוקים.

תרכובות גפרית:
אותן תרכובות המקנות לבצל ולשום את חריפותם,וגורמות לדמע בעת הקילוף או החיתוך שלהם.
חלק מתרכובות הגופרית משפרות את פעילות האינסולין ותורמות בכך לאיזון אצל הסכרתיים.
תרכובות אלו מועילות אף במניעת טרשת עורקים כיוון שמסייעות בהפחתת תהליכים דלקתיים. תרכובות גפרית קיימות גם בירקות ממשפחת המצליבים המקנות להם את ריחם הייחודי.

הקוורציטין:
סוג של פלבנואיד אשר לו תכונות אנטי אלרגיות,אנטי דלקתיות,אנטי ויראליות ואנטי בקטריאליות,וכן אנטיאוקסידנט.
מצוי בבצל ונמצא יעיל בהפחתת תסמינים אלרגיים וכן מחלת גאוט.

ליקופן-
פיגמנט אדום ממשפחת הקרוטנואידים גם כן,מסיס בשומן ומצוי בעיקר בעגבניה.
ככל שהעגבניה אדומה יותר כך תכולת הליקופן שבה גבוהה.
בעגבניות מבושלות עולה זמינות הליקופן,וכך גם במוצרים מעובדים שלהן כמו:רסק עגבניות.
הליקופן הוא בעיקרו אנטיאוקסידנט ולכן מגן על הלב וכלי הדם. הוא מצטבר בגוף בעיקר בערמונית ולכן תרומתו המוכחת היא בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית.

אנתוציאנינים:
הם פלבנואידים בעלי צבע סגול,בעלי פעילות אנטיאוקסידנטית חזקה מאוד,שבאה לידי ביטוי בהגנה על תפקוד האנדותל בכלי הדם ובכך גם מונע טרשת עורקים.
חומרים אלו מצויים בירקות סגולים כמו חצילים,כרוב סגול,צנונית,בצל סגול וארטישוק. כמו כן מצויים אף בענבים הסגולים ומהווים את אחד הפלבנואידים העיקריים ביין האדום.
תרכובות ייחודיות לירקות ממשפחת המצליבים:
משפחת המצליבים כוללת כרוב,ברוקולי,כרוב ניצנים,קולורבי,צנון,עלי חרדל ועלי רוקט.
משפחה זו ייחודית מאוד בשל עושר הפוטוכימיקלים הפעילים המאפיינים אותה.
הנחקר ביותר נקרא האינדול – 3 – קארבינול וכן הסולפוראפן.
תרומתם הבולטת הינה בהפחתת הסיכון לסרטן ובעיקר סרטנים תלויי אסטרוגן כמו סרטן השד.

על פי ארגון הבריאות העולמי,צריכה בלתי מספקת של ירקות הינה אחת מעשרת גורמי הסיכון העיקריים לתמותה ותחלואה והיא מהווה גורם סיכון למחלות השכיחות בעולם.
ההערכה היא כי 19% ממקרי הסרטן של מערכת העיכול,31% ממקרי מחלת לב כלילית ו–11% ממקרי האירוע המוחי נגרמים מצריכה בלתי מספקת של ירקות.

ידוע ואף הוכח מחקרית,כי צריכת ירקות סייעה במצבים של אוסתאופורוזיס,מחלת לב כלילית,אירוע מוחי,סוכרת,קטרקט וסרטן.

משרד החקלאות האמריקני,פירסם לאחרונה עדכון להמלצות תזותיות ולפירמידת המזון,בה
לראשונה הופרדו הירקות והפירות אלו מאלו וההמלצות הופיעו לכל קבוצה בנפרד.
כמות הירקות המומלצת מוגדרת בספלים ולא במנות וההמלצות מדגישות את הצורך בגיוון ובשימוש בכל מקורות הירק היינו:ירקות טריים,מוקפאים,משומרים,מיצי ירקות ואף ירקות מיובשים.

English: making vegetable soup – frying ingredients עברית: טיגון הירקות בהכנת מרק ירקות שורש (Photo credit: Wikipedia)

Shuk Hsayarim ירקות בשוק הסיירים (Photo credit: Wikipedia)

ירקות זה צבעוני וחשוב

הירקות העשירים ביותר בקארוטנואידים הם: גזר, בטטה, דלורית ותרד.

 

הקארוטנואידים הם נוגדי-חמצון (אנטי-אוקסידנטים) חזקים, ומחקרים מדעיים מעידים על כך שהם מפחיתים את הסיכון למחלות לב וכלי-דם, מאטים תהליכי הזדקנות ובעיקר מפחיתים את הסיכון לסרטן.
 
ירוק
הלוטאין גם הוא נוגד-חמצון ממשפחת הקארוטנואידים, שההגנה העיקרית שהוכחה לגביו היא בשמירה על בריאות העין – מפני קטרקט ומפני ירידה בראייה המתרחשת עם הגיל. לוטאין מצוי בעיקר בירקות ירוקים.
 
לקבוצת הירקות הירוקים משתייכים ירקות העלים כמו חסה, תרד, סלרי וכן קישואים, פלפלים ירוקים, מלפפונים, ברוקולי, מרבית צמחי התבלין, וירקות תרמיל כמו שעועית ירוקה, במיה ואפונה.
 
ירקות ירוקים עשירים גם בחומצה פולית – ויטמין החיוני במניעה של טרשת עורקים, וחיוני במיוחד לנשים הרות, למניעת מומים מולדים במערכת העצבים של התינוק.
 
לבן
תרכובות גופרית הן התרכובות המקנות לבצל ולשום את חריפותם, וגורמות לדמע בעת הקילוף או החיתוך שלהם. חלק מתרכובות הגופרית משפרות את פעילות האינסולין ותורמות לאיזון אצל הסובלים מסוכרת. לתרכובות אלה תועלות גם במניעה של טרשת עורקים, בהיותן בעלות פעילות המפחיתה תהליכי דלקת.
 
נוסף לירקות העשירים בתרכובות גופרית, משתייכים לקבוצת הירקות הלבנים גם תפוחי אדמה, כרובית, קולרבי, לפת ופטריות גם ירקות מצליבים מכילים תרכובות גופרית, המקנות להם את ריחם הייחודי.
 
ירקות ממשפחת המצליבים – משפחת המלוכה
משפחת המצליבים, עמה נמנים כרוב, ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, קולרבי, צנון, עלי חרדל ורוקט, היא משפחה ייחודית בשל עושר התרכובות הפעילות המאפיין אותה. הירקות המצליבים בולטים ביעילותם בהפחתת הסיכון לסרטן מסוגים שונים: ריאה, שד, רחם, מעי גס ופרוסטטה (ערמונית).
 
אדום
הליקופן הוא פיגמנט אדום ממשפחת הקארוטנואידים, המצוי בעיקר בעגבנייה. ככל שהעגבנייה אדומה יותר, כך גבוהה תכולת הליקופן שבה. בעגבניות מבושלות עולה זמינות הליקופן וכך גם במוצרים מעובדים כמו רסק עגבניות.

 

הליקופן מגן על הלב וכלי הדם. הליקופן מצטבר בגוף בעיקר בערמונית, ולכן התועלת המוכחת ביותר שלו היא בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית. ירקות אדומים נוספים לעגבנייה הם פלפלים אדומים, כולל החריפים שבהם וצנון וצנונית.
 
סגול
אנתוציאנינים יעילים מאוד בהגנה על תפקוד כלי-הדם, ובדרך זו גם במניעת טרשת עורקים. אנתוציאנינים מצויים בירקות סגולים כמו: חצילים, כרוב סגול, בצל סגול וארטישוק, הם מצויים גם בענבים סגולים, ומקנים ליין האדום את סגולותיו הבריאותיות.

 

צריכה מגוונת של ירקות, מכל המשפחות והצבעים, מבטיחה איזון בין התרכובות השונות והשגת התועלות הבריאותיות המגוונות. 

ברוקולי, טופו ונבטים ברוטב חלב קוקוס וחמאת בוטנים

ברוקולי, טופו ונבטים ברוטב חלב קוקוס וחמאת בוטנים.

טיפ אחרון להיום

טיפים למראה צעיר ורענן

הוסיפו משקה ירוק שעוזר בירידה במשקל, לנטרול חומציות ואף מסייע למראה החיצוני.
אכלו 3 מנות של ירקות לא מבושלים (רו-פוד) בכל יום, התחילו כל ארוחה כמו הצרפתים, בסלט טרי ועשיר באינזימים שעוזר לעיכול.
הכינו כרוב חמוץ לפי פרוטוקול מקרוביוטי (ללא חומץ) ואיכלו כמה כפות ביום. הכרוב עשיר באינזימים, חיידקים פרוביוטיים ורכיבים אנטי-סרטניים.
אכלו שומנים לא מבושלים: שקדים, אגוזים, שמן המפ ואחרים. הימנעו משומן מבושל, הוא מזיק ויוצר רדיקלים חופשיים בגופנו ומאיץ תהליכי ניוון והזדקנות.
צומו תקופתית וצירכו מיצים או תזונה טבעונית לא מבושלת לכמה ימים.
בצעו פעילות גופנית לנשמה ולחילוף החומרים. 

על חומציות ודיאטה

חומציות יתר = השמנה

ד”ר רוברט יאנג – ד”ר לביולוגיה וכימיה, כמו גם ד”ר לנטורופתיה – הראה ששומן הוא מצב של חומציות יתר – הגוף מייצר תאי שומן כדי לאחסן ולהוביל את הרעלים והחומצות החזקות רחוק מהאיברים החשובים, זהו מנגנון טבעי והישרדותי ששומר על האיברים מפני רעלים. כלומר, השומן מציל חיים והוא תוצאה ותגובה של הגוף למצב קריטי של עודף חומציות. כשאוכלים מזונות חומציים מדי, הגוף מתחיל ליצר פטוגניים שמתפשטים בהדרגתיות בגופנו ויוצרים קהילות של קנדידה ובקטריות אנארוביות, שגם הן מייצרות פעילות חומצית ותורמות להפיכת הסביבה הביולוגית שלנו לעוד יותר חומצית. 

ד”ר אוטו וורברג גילה בתחילת המאה ה-20 שמחלת הסרטן מתפתחת רק בסביבה חומצית. בשל חוסר חמצן בתאים בתהליך חילוף החומרים, התא משתמש במנגנון חלופי של התססת סוכרים. החומצה הלקטית שנוצרת בתהליך זה גורמת לאפקט דומינו ולתגובת שרשרת עוד יותר חומצית. 

המצב משתנה ברגע שאנחנו עושים שינוי משמעותי בתזונה ומתחילים לאכול ירקות, נבטים, פירות, ולצרוך מיצים ירוקים, מינרלים ושומנים כמו אומגה 3-6-9. כשהתאים שלנו שוחים בסביבה בסיסית עשירה בחמצן, /הם מתפקדים בצורה אופטימלית והגוף נכנס למנגנון של התחדשות.

אנטי-אג’ינג אינו מונח שמבטא חוסר הזדקנות, אלא מונח שמבטא איך אפשר להפעיל את הגנים ששומרים על חיוניות והתחדשות הגוף וכך להאט, ואפילו למנוע, את תהליך ההזדקנות.

 

ד”ר גבריאל קאזנס, רופא והומאופת, אומר שאפשר להאט את תהליכי ההזדקנות בכמה דרכים, הראשונה היא ע”י דיאטה עם ערך קלורי מצומצם – קיימים מחקרים רבים שמצביעים על הקשר בן תזונה דלה בקלוריות (אבל עשירה בערכים תזונתיים) והאטת תהליך ההזדקנות. בשנת 1930 הראה פרופסור מקיי (Mckay) מאוניברסיטת קורנל שאורח חייהם של עכברים הוכפל פי שתיים ע”י צמצום הערך הקלורי של תזונתם ב-50% בלבד. יתרה מזאת, מידת הפעילות והחיוניות שלהם גדלה ונמשכה לאורך זמן.

 

מחקרו של ד”ר הקסלי (Huxley), שנעשה בשנות ה-60, מראה כיצד בעזרת צום מיצים תקופתי ותזונה דלת-קלוריות ניתן להאריך את אורך החיים של העכברים. המעניין במחקר הוא שהעכברים בגילאי 50, שהתחילו שהתנסו בתזונה דלת-הקלוריות, נהנו גם הם מתהליכי התיקון. ברגע ש”מתג” האנטי-אייג’ינג נדלק, הם נכנסו לתהליכי תיקון והתחדשות, מה שהוכיח שאפשר להתחיל בתוכנית אנטיאייג’ינג בכל גיל.

 

ד”ר ספיינדלר (spindler) מאוניברסיטת קליפורניה מחזק את התיאוריות של קודמיו, ומצא שהשינויים של אנטי-אייג’ינג מתרחשים כמה שבועות בלבד לאחר איתחול התזונה דלת הקלוריות (restricted calories diet ). כמו כן, הוא מצא ש-60% מהשינויים בגוף קורים כמה שבועות בלבד לאחר התחלת הדיאטה. כלומר, הפרופיל הגנטי לאנטי-אייג’ינג מתחיל מוקדם מאוד ויש לו יכולת לאתחל את רוב השינויים הפיזיולוגיים הקשורים להזדקנות.

 

לדבריו, התזונה לא רק מונעת את תהליך הריסת התאים (עודף חומציות) אלא גם מחדשת אותם. הזיכרון התאי מצוי בכל כרומוזום בתאינו וכל מה שעלינו לעשות הוא ללחוץ על המתג הנכון כדי לקבל ביטוי של התחדשות. לעומת זאת, לחיצה על המתג הלא נכון תביא להזדקנות. ספיינדלר טוען שאם אנשים ירזו כ-5 קילו בלבד וללא קשר למשקלם העכשווי, רבים מהאלמנטים הפיזיים ישתנו לטובה, כמו: שיפור רמות סוכר וירידה ברמות האינסולין בדם, ירידה בקצב הלב ולחץ הדם, ירידה באחוז השומן ותחושת בריאות והתחדשות כללית (תוצאות המחקר התפרסמו במגזין National academy of Science).

תזונה מצומצמת בקלוריות – restricted calories Diet – הכוללת הרבה ירקות, מיצים, ופחות שומנים רווים מן החי, נותנת תוצאות כבר אחרי 4 שבועות, עוזרת להרחיק רעלים מהגוף, להקטין את הגורם הדלקתי בגוף (נטייה טבעית של גוף מזדקן) ולחדש את תפקודי הגוף. 

 

תוצאות התזונה כוללות הארכת תוחלת החיים, צמצום אנטיבודי שפוגעים בפעילות המוח, חיזוק המערכת העצבית, הורדת כולסטרול, שיפור טונוס השרירים וחיזוק השלד, איזון רמות סוכר ושומנים בדם ושיפור בחילוף החומרים. השינויים הפנימיים הללו באים לידי ביטוי גם במראה החיצוני שלנו, הגוף הופך לגמיש וחזק יותר, הקואורדינציה ושיווי המשקל משתפרים והחיוניות במראה ובתפקודים חוזרת אלינו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4381395,00.html

ויטמין סי עסיסי

 

היסטוריה:

ויטמין C התגלה בעצם רק כשהוא היה בחוסר. עוד במאה ה-15 נצפו סימנים של צפדינה (מחלה הנגרמת

כתוצאה מחסר של ויטמין C) בקרב המלחים שהפליגו בים כדי למצוא ארצות חדשות. רבים מהם פשוט לא שרדו יותר ממספר שבועות והסיבה לכך הייתה חוסר במזון טרי על הספינות.

במשך השנים נעשו ניסויים שונים כדי לחקור את התופעה ולמדו שמתן של 2 תפוזים ולימון שיפר משמעותית את מצבו של חולה צפדינה, יותר מכל תרופה אחרת שניסו אך הם לא ידעו מדוע. רק שנים לאחר מכן מאז הוכנס מיץ הלימון, או הליים, לתפריטם של המלחים בצי הבריטי.

היה זה רק בשנת 1912 שהתחילו להעלות את רעיון הויטמינים, וזמן קצר לאחר מכן בודד ויטמין C בפעם הראשונה.

 

תפקידיו בגוף:

ויטמין C משתתף בלמעלה מ- 300 תהליכים שונים בגוף ומכאן חשיבותו העצומה לבריאות תקינה.

איך הוא פועל?
ויטמין C מתפקד כנוגד חמצון וגם קואנזים A. רדיקלים חופשיים נוצרות במהלך המטבוליזם בתא נורמלי עם חשיפה לאור אולטרה סגול או רעלנים כמו עשן סיגריות. רדיקלים חופשיים יכולים לגרום נזק על ידי תגובה עם שומנים וחלבונים בתוך קרום התא ולפגוע או לשנות את החומר הגנטי. תהליך זה נקרא חמצון. חומרים נוגדי חמצון כמו ויטמין C הם תרכובות היודעות לבלום את פעילותם של הרדיקלים החופשיים, כך שזה נהיה בלתי אפשרי עבור הרדיקלים החופשיים להגיב כימית, או לחמצן, מולקולות אחרות. בדרך זו, נוגדי חמצון משמשים להגנה על התאים מפני נזק.
לויטמין C יש פונקציות כמו לקואנזים A בתגובה שהוא יוצר עם קולגן הנמצא בסחוס, רצועות, גידים, עצמות, עור וכלי דם.

ויטמין C אצל ילדים:
לפני גיל שנה ילד לא צריך התערבות של תוספים בכלל (למעט הוראה שונה מהרופא), כי הוא מקבל את כל צרכיו מהתזונה, אם בהנקה או בתחליפי החלב. בשנים שלאחר מכן יש לדאוג שהלד חשוף לתזונה שופעת צבע המכילה ירקות ופירות (לפחות 5 ביום) מבושלים קלות או טריים ושטופים. ויטמין C הוא תוסף בטוח לנשים בהיריון ומיניקות, אך חובה להתייעץ עם הרופא שלך לפני לקיחת תוספי תזונה.

1.הצטננות: הכימאי לינוס פאולינג, שזכה בפרס נובל, הפך לפופולרי את הרעיון כי מינון גבוה (1,000 מ”ג או יותר) של ויטמין C מדי יום, תמנע / תקצר את משך הזמן או תפחית את חומרת תסמיני ההצטננות. כאשר השוו יותר מ 30 מחקרים של הצטננות אצל אנשים הלוקחים עד 2000 מ”ג ויטמין C מדי יום למול אלו שנטלו פלצבו (כדור ללא ערך תזונתי) נמצא כי אצל גולשים, רצי מרתון וחיילים הנמצאים במהלך אימונים, מתרחשות 50% פחות הצטננויות מאשר אלה שנטלו ויטמין C. נראה כי עבור ספורטאים ואנשים הנמצאים תחת לחץ פיזי, תוספי מזון של ויטמין C עשויים להיות בעל ערך במניעת הצטננות.

2. בריאות כלי הדם: ויטמין C מעורב בייצור הקולגן בכלי דם. חוקרים בחנו את הקשר בין צריכת ויטמין C ובריאות הלב וכלי הדם ונמצא כי מינון נמוך יחסית של ויטמין C מפחית את הסיכון למוות משבץ. בעקבות המחקר, המליץ איגוד הלב האמריקני לשפר את בריאות הלב וכלי הדם על ידי הגדלת כמות ירקות טריים בתזונה.

דגנים מלאים, חיטה מלאה ומלא בריאות

חיטה מלאה

חיטה מלאה בכל הצורות – בקמח מלא, בורגול וסובין חיטה – הוא מקור טוב לחלבונים, סיבים וויטמינים משפרי מצב-הרוח ממשפחת B. מחקר משנת 1999 מצא שנשים אשר אכלו 2 מנות של דגנים מלאים ביום הפחיתו את הסיכון למחלות לב בכ-30 אחוזים. ומחקר שהתפרסם בפברואר האחרון בכתב העת לתזונה קלינית מראה שגברים שאכלו כמנה אחת של דגני בוקר מלאים ביום נטו ב-20 אחוז פחות למות ממחלות לב או סיבות אחרות, בהשוואה לגברים שאכלו רק לעיתים רחוקות דגני-בוקר מלאים, כמו שיבולת שועל או דגני סובין או חיטה. מחקר איטלקי חדש גם מצא שמזונות דגנים מלאים עשויים לסייע בהגנה מפני סרטן הפה. ואם אתם מחפשים להפחית את הסיכון לסוכרת מסוג 2, עברו מלחם לבן לחיטה מלאה: דגנים מלאים יכולים להגן בפני המחלה על-ידי שיפור הרגישות של הגוף להורמון האינסולין.

יתרונות בריאותיים:

• מועיל לבריאות הלב
• יכול לעזור במניעת סרטן
• מסייע לעיכול
• משפר את מצב-הרוח

הדגנים הם מקור לעמילנים שמספקים לגוף אנרגיה, סיבים, ויטמינים ומינרלים. עיקר תרומתם של הדגנים הוא באספקת אנרגיה לפעולות הגוף: כמו שהדלק מאפשר למכונית לנסוע, כך העמילן שבדגנים מתפרק במערכת העיכול לסוכר, שמהווה דלק לשרירים ולמוח. ה׳דלק׳ הזה מאפשר את יכולת הלימוד והזיכרון ואת תפקוד השרירים בפעילות הגוף. על כן, כדאי להעדיף לחם מקמח מלא, לחם מחיטה מלאה, לחם שיפון מלא או לחם דגנים מלאים. כשאתם קונים לחם כזה, שימו לב שכתוב עליו שהוא עשוי מחיטה מלאה או מקמח מלא ושמפורטים בו כל המרכיבים. כשעל האריזה נכתב רק “קמח חיטה” (לא מלא) המשמעות היא שהמוצר מכיל גם קמח לבן.

לצריכה קבועה של דגנים מלאים יש מספר יתרונות:

ראשית, מזון מלא מכיל יותר סיבים תזונתיים. הסיבים האלו אינם מתפרקים במעיים, אלא מגדילים את נפחם (בתנאי שיש מספיק נוזלים) ויוצרים לחץ על דופנות המעיים, דבר שגורם להם להתחיל לנוע בתנועות פרסטלטיקה- דהיינו, שולחים אותנו לשירותים נינוחים .

חוץ מזה, הסיבים הם כמו מטאטא של המעיים: בגלל נפחם ומרקמם, הם מנקים את שאריות המזון וממש דוחפים הכל החוצה. וכבר הזכרנו שהם תורמים לתחושת השובע?

שנית, הקליפה מכילה ויטמינים ומינרלים רבים שאינן נמצאים בעמילן.

עמילן הוא חומר התשמורת של הצמח, מחסן האנרגיה שלו. עמילן הוא בעצם הרבה יחידות קטנות של סוכר, מה שנקרא רב סוכר, וכשאנחנו אוכלים אותו הגוף שלנו מפרק את העמילן לאותן יחידות סוכר קטנות (חד סוכר), ממש כמו בסוכר רגיל. עיכול הסוכר זו פעולה ש”גוזלת” ויטמינים מהגוף, ונחשו איפה יש ויטמינים?? נכון, בקליפה.  מהקליפה אפשר לקבל ויטמינים רבים מסוג B וגם מינרלים.

אומרים שכמות הויטמינים המצויים בקליפה של כל גרעין דגן, היא כמות הויטמינים הדרושה לגוף כדי לעכל את העמילן. גאוני, לא?

ועוד דבר חשוב- מכיוון שכבר אמרנו שהעמילן מתפרק ליחידות של סוכר, אי אפשר לא להתייחס לזה שאכילת “פחמימות ריקות” מעלה את רמות הסוכר בצורה חדה יחסית לאחיהם ה”מלאים”, מה שנקרא ערך גליקמי גבוה. עליה חדה ברמות הסוכר אינה בריאה; היא מחלישה את הלבלב שמייצר את האינסולין, עלולה לגרום להשמנה ומהווה סיכון להתפתחות מחלת הסוכרת.

אכילת דגנים מלאים אינה גורמת לעלייה חדה בסוכר בדם מאחר והסיבים התזונתיים משמשים ממש כמו רשת צפופה שמפריעה ומרסנת את כניסת הסוכר לזרם הדם.

התוצאה- שמירה על משקל תקין, הרגשת שובע, רמות סוכר תקינות בדם וגוף בריא שמקבל אספקת ויטמינים נאותה.

את רוב הדגנים המלאים אפשר להשיג היום בקלות ברשתות המזון הגדולות וגם כמובן בחנויות הטבע.

אם זה לחם או מוצר באריזה, שימו לב שעל התווית מאחורה מופיע הדגן המלא בין הרכיבים הראשונים כי יש משמעות לסדר הופעתם.

טעמם של הדגנים המלאים מעט שונה ולוקח לפעמים זמן להתרגל, אבל עם קצת השקעה ומתכונים טובים אפשר להכין מהם מטעמים של ממש.

פירות ובישול בריא

פירות מיובשים, הם מזונות שעברו תהליך עיבוד מינימלי ושומרים על הערכים התזונתיים של המקור. רוב הפירות המיובשים הנמכרים בארץ הם מיובאים ומכילים חומצה גופריתית שהיא חומר משמר, ועל כן מומלץ לרכוש פירות מיובשים אורגניים, שאין בהם חומרים מוספים, למעט האננס וחלק מהפירות הטרופיים, שהם מסוכרים.

פירות יבשים עשירים יחסית בברזל, במיוחד משמשים, דבלים ושקדים, ועל כן חשובים למניעת אנמיה בקרב ילדים (זהירות! אל תתנו שקדים לילדים מתחת לגיל 5) . שימו לב, ב-100 גר’ בשר בקר מבושל יש לא יותר מ-4.5 מ”ג ברזל ובבשר עוף כ-1.5 מ”ג בלבד! שילוב של מנת פירות יבשים ביום, בעיקר משמשים ושקדים, יכול להוות טפול מונע כנגד חוסר בברזל, בעיקר אצל ילדים ומתבגרים המועדים ללקות באנמיה. הצריכה היומית המומלצת של ברזל לילדים היא כ-10 מ”ג ביום. חופן שקדים וכמה משמשים יכולים לספק לפחות שליש מתצרוכת זו, וזה ממש לא מעט.

חמוצית (קרנברי) היא פרי יער שמקורו בצפון אמריקה. היא נחשבה לצמח מרפא של ממש בעיני האינדיאנים, שהשתמשו בה לריפוי מחלות רבות. הם אכלו את הפרי, הכינו ממנו מיצים ומשחות וגם צבעו בדים בעזרתו. הפרי הקטן והעגול ניחן בצבע אדום עז ובטעם חמוץ אופייני.

החמוציות בריאות במיוחד וניתנות לאכילה. הן נפלאות לבישול ואפייה. מתכונים טבעוניים רבים מכילים את הפרי הבריא והטעים.